<h1>הבתים — שערי נטילת ידים שער ראשון</h1>
<h2>דף יח:</h2>
כל האוכל פת שמברכין עליו המוציא צריך נט"י תחלה וסוף, אע"פ שהוא פת חולין, ואע"פ שאין ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה ואינו יודע בהן טומאה לא יאכל עד שיטול שתי ידיו. וכל דבר שטבולו במשקה צריך נט"י, לר"ם. יש מן הגדולים שכתב שהאוכל בשר וכיוצא בזה צריך נטילת ידים, ודברי הר"ם עיקר. כתב רבנו שמשון לא אמרו שטבולו במשקה צריך נטילת [ידים] אלא דבר שדרכו לטבל, אבל דבר שאין דרכו לטבל אע"פ שמטבילו אינו צריך נטילת ידים, ולא נראין דבריו, כתב הרב בעל התוספות וכל תבשיל אע"פ שהוא עב הואיל והוא טופח נקרא משקה וצריך נטילת ידים, ונראין דבריו.
מצוה מדברי סופרים ליטול ידים לקרות את שמע ולתפלה ולסעודה ולדברים אחרים כמו שיתבאר. וקבלה בידינו מרבותינו הקדושים ששלמה תקן [נטילת] ידים וגזר עליהם שיהיו כשניות לקדש, מפני שהידים עסקניות הן. ושמאי והלל גזרו עליהם לתרומה, ורבותינו תקנו נטילת ידים לאכילת הלחם.
אין נוטלין ידיו לפירות. יש מן הגדולים שפסק שנטילת ידים לפירות רשות.
